תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
27359-03-10
26/09/2011
|
בפני השופט:
שלומית פומרנץ
|
- נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
|
הנתבע:
1. דוד בן שלמה 2. ורדה בן שלמה
|
|
החלטה
הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום יתרת – הלוואה בלתי – נפרעת בחשבונם, אשר נלקחה לצורך רכישת דירה בטבריה.
לכתב – התביעה צורפו הנספחים הבאים:
1.הסכם הלוואה ומפרט תשלומים, הכולל את תנאי הריבית המוסכמת של הסכם ההלוואה.
2.דף יתרה המראה את החוב נשוא התביעה.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן הנתמכת בתצהירו של אליהו אידן – לדבריו, מנהל עבודה בחב' "עמר נקה", יזמות בנייה ופיתוח, אשר בנתה את פרוייקט פסגת מאיר ג' בטבריה. כן נתמכה הבקשה בתצהיר נוסף מטעמו של הנתבע 1, אשר מאשרת את העובדות המצויינות בתצהירו של מר אידן.
הנתבע 1 הוא גיסו של אליהו אידן – אחיה של אשתו.
מר אידן (להלן: "המצהיר") מספר כי הוא הפנה את רוכשי הדירות בפרוייקט ליטול משכנתאות מן הבנק – התובע, ובהתאם למשכנתאות, היה התובע מגדיל לחברה את מסגרת האשראי ששימשה לבניית הפרוייקט.
בחודש 11/03 הוצא צו הפסקת עבודה ע"י משרד התחבורה, והפרויקט נתקע למשך זמן רב. בעקבות זאת הפסיק הבנק, שאישר משכנתאות לחמישה רוכשי דירות בפרוייקט, להעביר את כספי המשכנתאות שאושרו.
גם רוכשים נוספים הפסיקו להעביר כספים, כך שהפסקת הזרמת הכספים, והעובדה ששיקים דחויים שניתנו ע"י החברה לספקים שונים – נפרעו, הביאו לכך שנוצלה כל מסגרת האשראי שניתנה לחברה.
כתוצאה מכך נקלעה החב' היזמית לקשיים כלכליים.
לטענתו של המצהיר הושג סיכום עם הבנק כי כספי ההלוואות יועברו לחשבון העיסקי של החברה, אך זה לא קרה.
הבנייה לא הושלמה, והמצהיר מטיל את האשמה על הבנק.
המצהיר מודה כי כל חמשת רוכשי הדירות שנטלו משכנתא חדלו מלשלם את התשלומים החודשיים לאחר שהפרויקט נתקע, וכאן למעשה מודה המצהיר בחוב נשוא כתב – התביעה.
בניית הדירות לא הסתיימה עד עצם היום הזה.
בחקירתו הנגדית של המצהיר התברר כי ניתן צו הפסקת עבודה לפרוייקט בגין תוספת קומות, וכמו כן חוייבה החברה בתשלום היטל השבחה גבוה בגין רצונה להוסיף דירות לפרוייקט.
המצהיר ניסה לחלוק על דבריו של ב"כ התובע, אך מסתבר כי חריגות בנייה והיטל ההשבחה הגבוה – הם שהביאו לעצירת הבנייה , ואין מקום להטיל על הבנק את האשם להסתבכות הפרוייקט.
בהעדר כפירה בחוב, ומשאישר המצהיר כי המבקשים אינם מחזירים את המשכנתא, הרי שדין הבקשה למתן רשות להתגונן – להידחות.
התובע זכאי ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב – התביעה.
תוגש פסיקתא לחתימתי.